עם מתן צו פתיחת הליכים בחדלות פירעון, מוטלות על החייב הגבלות שונות (כמו עיכוב יציאה מהארץ, איסור שימוש בצ'קים וכרטיסי אשראי). הגבלות אלו ניתנות לביטול, באופן חלקי, זמני או קבוע, באישור הנאמן, הממונה או בית המשפט, בכפוף לבחינת תום ליבו של החייב וסיבת הבקשה. [מקור: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיפים 41, 42); אתר הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי]
---
- הגבלות נפוצות: איסור יציאה מהארץ (עיכוב יציאה), הגבלה על שימוש בצ'קים וכרטיסי אשראי, הכרזה כ"לקוח מוגבל מיוחד", איסור הקמת תאגיד חדש, הגבלה על קבלת הלוואות חדשות. [מקור: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיף 41); כל-זכות]
- מי מוסמך לבטל: הנאמן, הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בית המשפט המחוזי או רשם ההוצאה לפועל, בהתאם לסוג ההגבלה ולשלב בהליך. [מקור: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיף 42)]
- סוגי ביטול:
- ביטול זמני: מתן אישור חריג ומוגבל בזמן (למשל, יציאה לחופשה או לצורך עבודה דחופה).
- ביטול קבוע/חלקי: הסרה מלאה או חלקית של הגבלה מסוימת, למשל אישור שימוש בכרטיס דביט לחיוב מיידי.
- [מקור: אתר הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי (מדריך זכויות וחובות חייב)]
- תנאים לביטול: בחינת תום ליבו של החייב, עמידה בהוראות הצו, נחיצות הבקשה (למשל, יציאה מהארץ לצורך טיפול רפואי או עבודה), והשפעה על הנושים. [מקור: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיף 41); פסיקות בתי משפט]
- הגבלות מתבטלות אוטומטית: עם קבלת הפטר בסיום ההליך, מרבית ההגבלות מתבטלות באופן אוטומטי, למעט חריגים. [מקור: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיף 166)]
אילו הגבלות מוטלות על חייב עם צו פתיחת הליכים?
עם מתן צו פתיחת הליכים בחדלות פירעון, מטרתן העיקרית של ההגבלות היא לרכז את הטיפול בחובות, למנוע הידרדרות נוספת במצבו הכלכלי של החייב, ולהגן על אינטרס הנושים. ההגבלות המרכזיות כוללות: עיכוב יציאה מהארץ, איסור שימוש בצ'קים וכרטיסי אשראי (למעט כרטיסי דביט לחיוב מיידי), הכרזה כ"לקוח מוגבל מיוחד" בבנקים, וכן איסור הקמת תאגיד חדש או קבלת אשראי נוסף. חייב המפר את ההגבלות מסתכן בביטול ההליך. [מקור: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיף 41); כל-זכות]
כיצד ניתן לבטל עיכוב יציאה מהארץ בהליך חדלות פירעון?
עיכוב יציאה מהארץ הוא אחת ההגבלות הנפוצות והמשמעותיות ביותר. על מנת לבטלו, יש להגיש בקשה מנומקת לנאמן, לממונה על חדלות פירעון, או לבית המשפט/רשם ההוצאה לפועל (בהתאם לסמכות). הבקשה צריכה לפרט את סיבת היציאה (למשל, עבודה, טיפול רפואי, אירוע משפחתי דחוף) ולוודא עמידה בכל תנאי הצו. לרוב, ביטול זמני יינתן לתקופה קצובה, תוך דרישה להפקדת ערבויות או תשלום מקדים. [מקור: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיף 41); כל-זכות; אתר הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי]
ביטול הגבלות על שימוש בכרטיסי אשראי וצ'קים
הגבלה זו נועדה למנוע מהחייב לצבור חובות חדשים במהלך ההליך. עם זאת, במקרים רבים החייב נזקק לאמצעי תשלום יומיומיים. ניתן לבקש מהנאמן או הממונה אישור לשימוש בכרטיס דביט לחיוב מיידי (כרטיס חיוב שאינו מאפשר חריגה מהיתרה הקיימת בחשבון הבנק). אישור לשימוש בצ'קים הוא חריג ביותר ויינתן רק בנסיבות מיוחדות ואישור בית המשפט. [מקור: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיף 41); כל-זכות]
ביטול הגבלות בסיום ההליך – קבלת הפטר וסיום תקופת ה"השעיה"
השלב המיוחל של ביטול מרבית ההגבלות מתרחש עם קבלת הפטר חובות בסיום הליך חדלות הפירעון. צו ההפטר, הניתן לאחר עמידה מלאה בתנאי תוכנית השיקום הכלכלי, מבטל באופן אוטומטי את מרבית ההגבלות שהוטלו על החייב, כולל עיכוב היציאה מהארץ, הגבלת חשבון הבנק ואיסורים אחרים. הדבר מאפשר לחייב לפתוח דף חדש ונקי מבחינה כלכלית. ⚠️ לאימות חנה ישנם חריגים מסוימים, כגון חובות שאינם ברי הפטר, שעלולים להותיר הגבלות מסוימות. [מקור: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיפים 161, 166); כל-זכות]
תום לב החייב כשיקול מרכזי בבקשות לביטול הגבלות
כל בקשה לביטול הגבלה, בין אם היא זמנית או קבועה, תיבחן בראש ובראשונה לאור עקרון תום ליבו של החייב. בית המשפט, הממונה או הנאמן יבדקו האם החייב שיתף פעולה באופן מלא, עמד בהוראות הצו, ולא ביצע פעולות שעלולות לפגוע בנושים או בהליך עצמו. חייב הפועל בתום לב ומציג נסיבות מוצדקות, סיכוייו לקבל אישור לביטול הגבלה גבוהים יותר. [מקור: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיף 17); פסיקות בתי משפט]
---
החוק, הסעיפים והמקרים המיוחדים
הגבלות על החייב וביטולן מוסדרות בעיקר בסעיפים 41-42 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. סעיף 41 מפרט את ההגבלות המוטלות על החייב עם מתן צו פתיחת הליכים, וכולל: איסור יציאה מהארץ, איסור שימוש בצ'קים וכרטיסי חיוב (למעט דביט), איסור הקמת תאגיד, הכרזה כלקוח מוגבל מיוחד והגבלות על קבלת אשראי. סעיף 42 קובע את סמכויות הנאמן והממונה להורות על ביטול הגבלות, באופן חלקי, זמני או קבוע. סעיף 166 לחוק קובע כי עם מתן צו הפטר, פוקעות מרבית ההגבלות שהוטלו על החייב. [מקור: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיפים 41, 42, 166)] [מקור: אתר הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי, gov.il]
---
שאלות נפוצות
האם ניתן לבטל את כל ההגבלות בבת אחת?
מה קורה אם אני חייב לצאת מהארץ באופן דחוף במהלך ההליך?
האם ביטול הגבלה אחת משפיע על הגבלות אחרות?
האם עורך דין יכול לסייע בביטול הגבלות?
האם ניתן לבקש ביטול הגבלות על חשבון בנק כדי לנהל עסק?
מונחים מקצועיים
- עיכוב יציאה מהארץ
- איסור זמני או קבוע על חייב לצאת מגבולות המדינה.
- לקוח מוגבל מיוחד
- הגבלה בנקאית המוטלת על חייב, המונעת ממנו לבצע פעולות פיננסיות מסוימות.
- כרטיס דביט (חיוב מיידי)
- כרטיס בנקאי המאפשר חיוב מיידי של חשבון הבנק, ללא אפשרות לחרוג מהיתרה הקיימת.
- צו הפטר
- הצו הניתן בסיום הליך חדלות פירעון, המבטל את יתרת חובותיו של החייב.
