פשיטת רגל הייתה הליך משפטי שנועד לטפל בחובות של יחידים שלא יכלו לפרוע אותם, תוך התמקדות במימוש נכסים וחלוקתם לנושים. החל מספטמבר 2019, הליך זה הוחלף במלואו על ידי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, ששם דגש על שיקום החייב. [מקור: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיף 360); אתר הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי]
---
- הגדרה היסטורית: הליך משפטי שחל על יחידים (לא תאגידים) שהיו במצב של אי-יכולת לפרוע את חובותיהם. [מקור: פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 – בוטלה]
- החוק שקדם: הוסדר בעיקר על ידי פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980. [מקור: פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 – בוטלה]
- מיקוד עיקרי: ההליך התמקד בכינוס נכסים של החייב, מימושם וחלוקת התמורה לנושים, במטרה להשיג את שיעור החוב הגבוה ביותר. [מקור: דברי הסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016]
- החלפה על ידי: החל מיום 15.9.2019, הליך פשיטת הרגל בוטל והוחלף במלואו על ידי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. [מקור: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיף 360); כל-זכות]
- הדגש החדש: ההליך החדש של חדלות פירעון שם דגש משמעותי יותר על שיקום החייב, מתן "הזדמנות שנייה" והחזרתו למעגל הפעילות הכלכלית. [מקור: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיף 1)]
מה הייתה פשיטת רגל ואיך היא הוסדרה בישראל?
פשיטת רגל הייתה המונח המשפטי שתיאר מצב של אי-יכולת כלכלית של יחידים (אנשים פרטיים, לא תאגידים) לפרוע את חובותיהם. ההליך הוסדר בישראל בעיקר על ידי פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980. מטרתו העיקרית הייתה כינוס נכסיו של החייב, מימושם וחלוקת התמורה לנושים באופן הוגן ושוויוני, תוך שמירה על עקרון שוויון הנושים. ההליך היה ידוע במורכבותו ובמשכו הארוך לעיתים. [מקור: פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 – בוטלה; כל-זכות]
מדוע הוחלפה פשיטת רגל בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי?
פקודת פשיטת הרגל הוחלפה בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, בשל מספר סיבות עיקריות. הפקודה הישנה נחשבה מיושנת ולא התאימה למציאות הכלכלית המודרנית. היא התמקדה בעיקר במימוש נכסים והזניחה את היבט שיקום החייב, ולעיתים אף הותירה אותו עם נטל חובות שלא ניתן היה לפרוע. החוק החדש נועד לתקן ליקויים אלו, לאחד את הדינים בתחום חדלות הפירעון (יחידים ותאגידים), ולשים דגש על מתן "הזדמנות שנייה" לחייב. [מקור: דברי הסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016; חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיף 1)]
ההבדלים העיקריים בין פשיטת רגל לחדלות פירעון – גישה ומיקוד
ההבדל המהותי ביותר בין הליך פשיטת רגל הישן לבין הליך חדלות פירעון החדש נעוץ בגישה ובמיקוד. בעוד פשיטת רגל התמקדה בעיקר בכינוס נכסים ובגביית חובות, חדלות פירעון שמה דגש רב יותר על שיקומו הכלכלי של החייב. החוק החדש רואה בחייב לא רק "פושט רגל" שיש לגבות ממנו חובות, אלא גם אדם שיש לסייע לו להשתלב מחדש בחברה ובכלכלה, תוך שמירה על כבודו. [מקור: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיף 1); כל-זכות]
מה קרה לתיקי פשיטת הרגל שהיו פתוחים לפני החוק החדש?
החוק החדש כולל הוראות מעבר מפורטות, המגדירות כיצד יטופלו תיקים שהחלו להתנהל לפי פקודת פשיטת הרגל הישנה טרם כניסת החוק החדש לתוקף. בדרך כלל, תיקים אלו ממשיכים להתנהל לפי הוראות הדין הישן (פקודת פשיטת הרגל), אלא אם כן הוגשה בקשה מיוחדת להחלת החוק החדש, או שבית המשפט הורה אחרת. ⚠️ לאימות חנה יש לאמת נקודה זו מול עו"ד חנה. [מקור: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (פרק טז' - הוראות מעבר)]
---
החוק, הסעיפים והמקרים המיוחדים
פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 הייתה החוק המרכזי שקבע את דיני פשיטת הרגל בישראל. הפקודה כללה פרקים שעסקו בהליכי פשיטת רגל, כינוס נכסים, תביעות חוב, תפקידי הנאמן והממונה, ומתן הפטר. עם זאת, הפקודה בוטלה כמעט במלואה על ידי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיף 360), אשר הותיר רק חלקים בודדים ממנה שאינם רלוונטיים להליכים החדשים. כיום, כל הליך חדש של אי-יכולת פירעון חובות ליחיד מטופל במסגרת חוק חדלות פירעון. [מקור: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיף 360); כל-זכות] [מקור: אתר הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי - gov.il]
---
שאלות נפוצות
האם המונח "פשיטת רגל" עדיין בשימוש משפטי בישראל?
מה היה תפקידו של הכונס הרשמי בפשיטת רגל?
האם תאגידים יכלו לפשוט רגל?
האם הליך פשיטת רגל היה ארוך יותר מחדלות פירעון?
האם הפטר מחובות היה אפשרי גם בפשיטת רגל?
מונחים מקצועיים
- פקודת פשיטת הרגל
- החוק שקדם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אשר בוטל בשנת 2019.
- הכונס הרשמי
- הגוף שניהל את הליכי פשיטת רגל בעבר (כיום הממונה על חדלות פירעון).
- נאמן בפשיטת רגל
- בעל תפקיד שמונה לנהל את נכסי פושט הרגל.
- צו כינוס נכסים
- צו שהיה ניתן בפשיטת רגל, הקפאת הליכים וכינוס נכסי החייב (כיום "צו פתיחת הליכים").
