חדלות פירעון הוא המונח וההליך המשפטי העדכני (החל מ-2019) שהחליף את פשיטת רגל. בעוד פשיטת רגל התמקדה בעיקר במימוש נכסים, חדלות פירעון שמה דגש מהותי על שיקום כלכלי של החייב, מתן לו הזדמנות שנייה, וניהול הליך יעיל והוגן יותר. [מקור: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיפים 1, 360); אתר הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי]
---
- היבט חוקי:
- פשיטת רגל: הוסדרה על ידי פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 (בוטלה).
- חדלות פירעון: מוסדרת על ידי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (נכנס לתוקף 15.9.2019).
- [מקור: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיף 360)]
- פילוסופיה ומטרות:
- פשיטת רגל: התמקדות במימוש נכסים, גביית חובות וחלוקתם לנושים.
- חדלות פירעון: התמקדות בשיקום כלכלי של החייב, לצד השאת שיעור החוב לנושים. מתן "הזדמנות שנייה".
- [מקור: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התתשע"ח-2018 (סעיף 1); דברי הסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016]
- הגדרת "חדלות פירעון": החוק החדש מציג הגדרה רחבה יותר (אי-יכולת לפרוע חובות במועד או לממן פעילות) לעומת פקודת פשיטת הרגל שהייתה מצומצמת יותר. [מקור: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיף 2)]
- "צו כינוס" מול "צו פתיחת הליכים":
- פשיטת רגל: ניתן "צו כינוס נכסים".
- חדלות פירעון: ניתן "צו פתיחת הליכים".
- [מקור: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיף 39); הוראות מעבר]
- "הפטר" ו"תוכנית שיקום":
- פשיטת רגל: הסתיים ב"הפטר" לאחר עמידה בצו תשלומים.
- חדלות פירעון: בסיום הליך מגובש "תוכנית שיקום כלכלי" שבסיומה ניתן "צו הפטר".
- [מקור: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיפים 113, 161)]
- הליכים לתאגידים:
- פשיטת רגל: חל על יחידים בלבד (לתאגידים היו פירוק והבראה בחוקים אחרים).
- חדלות פירעון: חל הן על יחידים והן על תאגידים, תחת הסדר אחיד (פרקים נפרדים).
- [מקור: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיף 5)]
מה ההבדל העיקרי בין פשיטת רגל לחדלות פירעון? המונחים והחוקים
ההבדל המהותי ביותר בין פשיטת רגל לחדלות פירעון הוא בראש ובראשונה החוק המסדיר והטרמינולוגיה. פשיטת רגל הוסדרה על ידי פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980, וכיום מונח זה אינו רלוונטי עוד. החל מיום 15.9.2019, ההליך נקרא חדלות פירעון ושיקום כלכלי והוא מוסדר על ידי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. מעבר לשינוי השם, השינוי המהותי ביותר הוא בגישה ובמטרות ההליך, כפי שיפורט בהמשך. [מקור: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיף 360); אתר הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי]
שיקום כלכלי מול מימוש נכסים: שינוי בפילוסופיה
אחד מהשינויים הדרמטיים ביותר בין שני ההליכים הוא שינוי בפילוסופיה המנחה. בעוד שהליך פשיטת רגל התמקד בעיקר במימוש נכסים של החייב ובחלוקת התמורה לנושים במטרה להשיא את שיעור החוב, הליך חדלות פירעון שם דגש מרכזי על שיקומו הכלכלי של החייב. החוק החדש מכיר בחשיבות מתן "הזדמנות שנייה" לחייב, כדי שיוכל לשוב לפעילות כלכלית יצרנית, לצד שמירה על האינטרסים של הנושים. [מקור: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיף 1); דברי הסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016]
צו פתיחת הליכים מול צו כינוס נכסים – מה השתנה?
בהליך פשיטת רגל הישן, הצו הראשון שניתן היה "צו כינוס נכסים". בחדלות פירעון, המונח החדש הוא "צו פתיחת הליכים". שני הצווים מבצעים תפקיד דומה בכך שהם מקפיאים את הליכי הגבייה נגד החייב וממנים נאמן (או כונס נכסים) לנכסיו. עם זאת, צו פתיחת הליכים מלווה בהגבלות ספציפיות יותר ומהווה נקודת התחלה להליך שיקום ממוקד יותר. [מקור: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיף 39); כל-זכות]
תוכנית שיקום כלכלי: מנגנון חדש להסדרת חובות
החוק החדש הציג מנגנון משמעותי בשם "תוכנית שיקום כלכלי". תוכנית זו, המגובשת על ידי הנאמן ובאישור בית המשפט/רשם, קובעת מתווה תשלומים ברור, מגבלות על החייב, ולבסוף – את התנאים למתן הפטר. מנגנון זה מקיף וכוללני יותר מ"צו התשלומים" שהיה נהוג בפשיטת רגל, ומטרתו להבטיח הליך מסודר והגעה להפטר בר-קיימא. [מקור: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיף 113); אתר הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי]
חדלות פירעון לתאגידים – איחוד דינים והליכים
אחד מהחידושים הבולטים בחוק חדלות פירעון הוא איחוד הדינים הנוגעים הן ליחידים והן לתאגידים (חברות, עמותות וכדומה) תחת קורת גג אחת. בעבר, פשיטת רגל חלה רק על יחידים, ולתאגידים היו הליכים נפרדים כמו פירוק חברות או הבראה. כיום, החוק מספק מענה כולל למצבי חדלות פירעון לשני סוגי החייבים, תוך התאמת ההליכים למאפיינים הייחודיים של כל אחד מהם. [מקור: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיף 5)]
---
החוק, הסעיפים והמקרים המיוחדים
ההבדלים בין הדין הישן (פקודת פשיטת הרגל) לדין החדש (חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי) מוסברים ומופיעים במספר מקומות בחוק החדש, ובעיקר בדברי ההסבר להצעת החוק. סעיף 1 לחוק חדלות פירעון מפרט את מטרותיו החדשות, המבטאות את שינוי הפילוסופיה. סעיף 360 לחוק קובע את ביטול פקודת פשיטת הרגל. פרק טז' לחוק עוסק בהוראות מעבר וקובע כיצד יטופלו תיקים שהחלו תחת הדין הישן. ההבדלים המהותיים נוגעים לסמכויות (הוצל"פ, בית משפט, ממונה), סוגי הצווים (צו פתיחת הליכים מול צו כינוס), תוכנית שיקום מול צו תשלומים, ומיקוד בשיקום. [מקור: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיפים 1, 360, ופרק טז')] [מקור: דברי הסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016]
---
שאלות נפוצות
האם אדם הנמצא בהליך פשיטת רגל יכול לעבור להליך חדלות פירעון?
האם הגבלות כמו עיכוב יציאה מהארץ נותרו זהות בשני ההליכים?
האם יש הבדל בעמלת הנאמן בין ההליכים?
האם יש הבדל בגובה החוב המינימלי לפתיחת הליכים?
איזה הליך נחשב "ידידותי" יותר לחייב?
מונחים מקצועיים
- פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980
- החוק הישן שקדם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
- חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018
- החוק העדכני המסדיר את הליכי חדלות פירעון.
- הזדמנות שנייה
- מושג המבטא את מטרת החוק החדש לאפשר לחייב להשתקם כלכלית ולחזור למעגל הפעילות.
- צו תשלומים
- (המונח הישן מפשיטת רגל) - מתווה תשלומים שנקבע לחייב. בחדלות פירעון המקביל הוא "תוכנית שיקום כלכלי".
